שם טוב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.4.2012 בכביש מס' 4 בבני-ברק.

לטענת התובע – הוא נסע עם רכבו בנתיב הימני בכביש מס' 4, מכיוון צפון לדרום. הנתבע 2 שנסע בנתיב השמאלי במשאית סמי טריילר החל לעקוף אותו, כאשר במהלך העקיפה פגעה המשאית ברכב התובע, הדפה את רכב התובע אל המעקה הימני, משם סטה הרכב אל עבר המעקה השמאלי, הרכב הסתחרר ונעצר.

לטענת הנתבעים – הנתבע 2 נסע בנתיב הימני בכביש מס' 4, מכיוון צפון לדרום, במשאית גדולה וארוכה (full trailer). הנתבע 2 הבחין שהתובע נוסע מאחוריו. לפתע סטה רכב התובע אל עבר המעקה השמאלי של הכביש, נחבל על ידי המעקה, הסתחרר ונעצר. הנתבע 2 מעריך שהתובע נבהל כשהבחין ברכב הגדול לפניו. הנתבע 2 מדגיש שלא היה מגע כלשהו בין כלי הרכב.

לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי לדחות את התביעה; להלן הנימוקים אשר הביאו אותו למסקנה כאמור:

גרסאות הנהגים המעורבים מנוגדות, כאשר הועלתה טענה לפיה בין כלי הרכב כלל לא היה מגע. קיימת חשיבות שכל צד יתייצב לדיון עם כל הראיות מטעמו. ראיה ראשונה במעלה היא הגרסה הראשונית הנמסרת לחברת הביטוח. התובע דיווח לחברת הביטוח מטעמו על קרות התאונה וטרם הדיון ערך פנייה מוקדמת בדרישה לתשלום פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לרכבו. עם זאת, לא הוצג על ידו טופס ההודעה לחברת הביטוח. סוכן הביטוח המטפל בעניינו של התובע הגיע עם התובע לדיון. אף הוא לא הביא עמו לדיון את טופס ההודעה לחברת הביטוח. הימנעות התובע מהצגת טופס ההודעה לחברת הביטוח נזקפת לחובתו; הנתבע 1 הציג את טופס ההודעה לחברת הביטוח;

בהתאם לגרסת התובע, רכבו נפגע מהמשאית ונהדף אל עבר המעקה הימני (רק לאחר מכן הוא הועף אל עבר המעקה השמאלי). התובע הדגים את מהלך התאונה ורגע הפגיעה ברכבו באמצעות רכבי הדגמה. הוא הדגים כיצד פגעה המשאית בצדו השמאלי קדמי של רכבו, ליד הפנס [עמ' 5, ש' 15 – 16]. יוצא, אפוא, שברכב התובע אמורים היו להיות נזקים באזור הפנס הקדמי שמאלי (כתוצאה מהמפגש עם המשאית) וכן בצד הימני של הרכב (כתוצאה מהחבטה במעקה הימני).

עיון בחוות הדעת שערך השמאי ובתמונות אינו מעלה נזקים במוקדים כאמור. בחוות הדעת לא מתואר נזק בפינה השמאלית קדמית של רכב התובע (באזור הפנס) ולא מתואר נזק בחלקו הימני של הרכב. גם תמונות הצבע שהוצגו בדיון אינן מאפשרות להבחין בנזקים במוקדים כאמור.

הנתבע 2 טען שלא היה כל מגע בין כלי הרכב וכי בחינה שנערכה לאחר התאונה על ידו – ביחד עם התובע – העלתה שעל המשאית אין כל כתם צבע של רכב התובע; הטענה כאמור לא נסתרה.

לא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו העובדתית ולא עלה בידו להוכיח שהנתבע 2 הוא האחראי לקרות התאונה.

על כן, התביעה נדחית; בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, החלטתי להימנע מלעשות צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ה' סיון תשע"ג, 14 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: